המדריך לצוללנית: גרסת הבנים / אורי חסין
מי שתמלא אחר ההוראות, שתהיה מוכנה לפנות לוח זמנים למעריצים.
ישנם נושאים שאנחנו כגברים ממעטים לדבר עליהם עם בחורות, צירוף מקרים מדהים הוא שגם הצד השני לא מעלה אותם. כמובן שמדברים על זה, אבל העניין הוא תזמון; אנחנו לא מדברים עם מישהי על 'איך אנחנו אוהבים את זה' בדייט השלישי (להוציא חריגים), למרות שזהו בערך המועד שבו העניין נהיה רלוונטי, פלוס מינוס פגישה או שתיים. כך הפרדוקס מוביל לזה שהעשירים מתעשרים ואלו שלא ממשיכים 'לטלטל' את ענייניהם מפגישה לפגישה, בתקווה שאולי הפעם יתמזל מזלם ויצליחו לקלוע באקראי לטעמו של מי. ההנחיות למטה כתובות כפנייה ל'צד שכנגד' ולא במקרה, משום שנחה דעתי שאם ישנו צד שמסוגל לייצר שינוי ראשוני הרי הוא הנשי. הבהרה: אין יומרה לקלוע לטעמם של כולם, או כולן. הדברים הם בחינת ממוצע, מכנה משותף של ההעדפות הרווחות פחות או יותר. אם ישנן תוספות, אדרבא.
שימי ידך
חשוב שתבינו, אוננות היא דבר מאוד טריוויאלי עבורנו ולכן הריגוש אינו יוצא דופן רק משום שאתן עושות את זה. לא שאנחנו לא נהנים, אבל זה נובע מכמה סיבות ואני אפרט: ממש כמוכן, אנחנו עושים את זה יותר טוב לבד וכל אחד מאיתנו אוהב את זה אחרת. למרות שהאיבר שלנו הרבה פחות עדין ומסובך זו לא סיבה לנסות ולעקור אותו ממקומו, או להתייחס אליו בזלזול מתוך הנחה שכמו תוך כדי סקס, זה רק עניין של זמן עד שזה יקרה. אולי זה המקום להסביר מה עושים עם הדבר הזה שמתנדנד לנו בין הרגליים. הקצה של האיבר הוא רגיש באופן שמזכיר את קצה הדגדגן. לא תופסים את הקצה, מחליקים את היד קצת מתחת ל'ראש' ומטה וחוזר חלילה. עדיף שיהיה מסוכך באיזשהו אופן וניתן להניח שמובן מהו, אבל גם אמצעים אלטרנטיביים יתקבלו בברכה. חשוב לשים לב שאתן לא 'עובדות על יבש'. בשתי מילים: לא נעים, משפשף ושורף. התנועה מעלה מטה מקבלת איכות מיוחדת אם היא סיבובית, רק חשוב להדגיש שהיד שלכן היא המסתובבת ולא האיבר. הוא לא מסתובב. טוב לו ככה. אם אתן מרגישות שזה יהיה במקום תבקשו ממנו שיראה לכן איך. חשוב לציין שאין דבר כמעט שהבחור לא יעשה אם תתנו לו תחושה שזה מדליק בעיניכן. לוו את הבקשות שלכן במבט חרמן ותהיו מופתעות לגלות כמה רחוק הוא מוכן ללכת.
תורה שבעל פה
גברים אוהבים שיורדים להם. מאוד מאוד אוהבים. מבחינה פסיכולוגית העניין הוא קטע של שליטה. הוא למעלה, את למטה וכאלה. אבל כמו כל מטבע יש צד שני לעניין. דבר שמאוד אוהבים הוא כלי טוב להתניות, ומישהי שבקיאה במלאכה תוכל להוציא סודות מכל סוכן מאומן, כולל הבטחות, מספרי חשבון וקודים סודיים. הכול תלוי במידה שבה אתן מוכנות להקריב.. אני אפרט על מה שבעיניי הרוב תיתפס כ'מציצת המאה' ותבחרו לכן מה הוא מעבר לגבול ומה מקובל עליכן. מי שתמלא אחר ההוראות, שתהיה מוכנה לפנות לוח זמנים למעריצים. אז ככה. הורדת את המכנסיים. יפה. נסי להסתיר את האכזבה, זה לא הזמן לכנות. הדרך הכי טובה לעשות את זה היא לפתוח עיניים בתדהמה ולפלוט 'המממ' של 'מעניין'. הוא יאהב את זה. בשלב זה מדובר ברכיכה והוא נבוך. כן, הגיבור הגדול (או לא כל כך) נבוך. מכאן העניין נהיה פורנוגרפי. לגברים רבים יש חלומות על מישהי שתצליח להכיל את כולו בגרונה, לא משנה מה פיזית אפשרי או לא אפשרי, והם יורישו את רכושם למי שתעשה את זה. אז הנה ההזדמנות, כשהוא עוד קטן וחביב, לתת הופעה, זה נעים, זה מגרה וזה יגרור מבט מעריץ. נקודה חשובה היא האחיזה. משלב זה והלאה כשהוא קטן ורך מחזיקים אותו בבסיסו. ככל שהוא גדל, גדל טווח התנועה לאורכו. זה לא אותו הדבר בלי היד. היא חלק חשוב לפחות כמו הפה בכל הפעולה האורלית. הפה והיד נעים יחד במקביל. אם את עושה את זה נכון זה יכול לחסוך לך עבודת שפתיים. בכל פעם שתרצי אוויר פשוט תמשיכי עם היד, ותתענגי על הקולות שהוא עושה כשתחזרי. נקודה ראשונה; עד איפה? התשובה היא עד איפה שאפשר. כשמישהי מתעסקת עם הכובע בלבד, זה סתם מציק. קצת מזכיר מישהו שמתעלק על הפטמות. אז לפחות מעבר לזה, קצת יותר דרומה. יש כאלה שלא מסוגלות פיזית, להן הייתי ממליץ לעבוד יותר עם הלשון. מה עושים עם הלשון? הו, מה שעושים עם קרטיב, להוציא את עניין הביסים. מעבירים שון רחבה מלמטה למעלה. היות ואת הקרטיב אפשר להטות הצידה ואת ה'קרטיב הזה' לא ממש, אפשר להטות את הראש, ולעבור עם השפתיים לאורכו, ולמצוץ אותו ממש כמו כשעוברים על הצד של הקרטיב. נושא חשוב; שיניים. הדרך היחידה שלי לתאר את הרגישות שבנושא היא לבקש מכן שתדמיינו שמישהו מכניס לכן מסרק. כן אני יודע, דוגמה כואבת. אבל אותו הדבר. הסיבה לכך היא שבנו אותנו ככה שהנקודה הכי רגישה היא במקום שבו באופן טבעי עלולות לגרד השיניים. הדרך להתאמן על איך להרחיק את השיניים דבילית אבל עובדת - מקרבים את כל האצבעות של היד לתנועה של 'שניה, אני באה', ומכניסים את קצות האצבעות לפה בלי שהשיניים תיגענה בהן, ואחר כך שהן כן תיגענה כדי להבין את ההבדל. מגע של השיניים עם האיבר הוא בבחינת אלימות של ממש בעיני הגברים. קרה שתפסתי את עצמי מאגרף את היד ברגע שהרגשתי שיניים, קורה באופן אינסטינקטיבי. אה, והבדיחות על לנשוך לא מצחיקות אותנו.
הכדור הוא עגול
הנקודה הבאה, או הנקודות הבאות, הם האשכים. אי אפשר להסביר את מידת הרגישות שלהן, מה שמלחיץ מאוד מבחינתכן. אז ככה. יש המון עור על השק, ואיתו אפשר לשחק. לא הייתי ממליץ לנסות ממש לקחת אותן לתוך הפה. נקרא לזה ניהול סיכונים. אבל הואיל ואנחנו בעניין של התנסות, נשים שלט 'נהגת חדשה' ולמלאכה. נלך שלב שלב. לא מתחילים את ההתעסקות בשאיבה רבתי סטייל מקורות. תנו לנו להרגיש שאתן יודעות מה אתן עושות, תתחילו עם היד. ליטוף, גישוש עדין. לא צריך להרים, לא צריך להקפיץ. כמו שהן מונחות, שינוחו. ברגע שהרגשתן איפה ממוקמים שני הכדורים, תעבירו אצבע בקו הדמיוני ביניהם וצבטו בעדינות את העור תוך משיכה קלה מטה, תופתעו לגלות כמה גמיש העור שם. זהו משטח העבודה. את זה מותר. השימוש בלשון צריך להיות ב'לשון רחבה' (כלומר לק של ארטיק), וברגע שאתן מקבלות את התחושה לגבי מידת המגע הרצויה, אפשר לעבור עם הלשון גם על החלק התחתון. שלב שני - יהלומי הכתר. הנקודה העיקרית: פה גדול. מידת הלחץ המותרת היא פחות מחצי המידה המותרת על האיבר הזקור. המהירות המותרת היא פחות מחצי המהירות המותרת עליו. לא לעשות תנועות פתאומיות. לא 'לשלוק לו' פנימה והחוצה. למלא את הפה ולהניד את הראש קלות. אנחה עמוקה סטייל 'המממ' תוסיף לריגוש. בכל זמן ההתעסקות, יד אחת אוחזת את האיבר, יד שניה מלטפת מעלה מטה בין הברך וקו הפופיק. אל תנסו רחוק יותר כדי לא לאבד את הריכוז, או את מפרק הכתף. כל העניין הוא ניסיון. ככל שצברת יותר ניסיון עם בנזוג ספציפי תוכלי לעלות במהירות ובלחץ. אך חשוב לזכור, בנזוג חדש, מתחילים מהתחלה. תירוצים כמו 'אבל חבר הקודם שלי אהב שהייתי תולה לו משקולות ונושכת' לא במקום, וטעויות בטיפול באשכים הן על סף הבלתי נסלח (ואני נחשב רחום).
דברי בלע
נקודת מוצא - גברים לא בולעים (להוציא קהילות מוגנות). אין צורך לנסות להסביר את התחושה, לא הפיזית ולא הנפשית, הכרוכה בכך. אנחנו לא היינו עושים את זה. כל העניין הוא כמו סעיף רשות במבחן, רק שהבונוס מכפיל את התוצאה הסופית במבחן. קיבלת שישים - מאה עשרים. אם נקבע ציון עובר חמישים, וקיבלת עשרים וחמש (מה שצריך לעורר חקירה רצינית) המשמעות היא עצומה. יש הרבה דברים שייסלחו בעבור מחיר כל כך פעוט (שוב, לא שאנחנו היינו עושים את זה). יש כאלו שמוכנות לבצע את התהליך עד תומו (לגמור בפה קוראים לזה נדמה לי) אבל לא מוכנות לבלוע. מה ההגיון? בחיי שאני לא יודע, אבל אנחנו שומרים פינה חמה בלב גם להן. מספר הבהרות: לא מתנשקים אחרי! ואני מודע לתחושת הנקמה המתוקה (או המלוחה. לא חשוב). אם בלעתן - מים. אם לא - מגבת ומים. גברים לא רוצים קשר עם הפליטה הזאת. אחרי שהיא יצאה, אנחנו מסירים אחריות. אותנו זה מגעיל הרבה יותר, תאמינו לי. אם כרגע ההרגשה היא של השפלה, תנסו לחשוב על זה ככה: ראשית, רוב הסיכויים שבכל פעם שמישהי תרד לנו, אנחנו נתגעגע אליך, לנצח. שנית, כרגע קיבלת את הזכות לבקש כמעט כל מה שתרצי שהוא יעשה (אני אומר כמעט כי ראיתי כמה מכן מחייכות חיוך שהפחיד אותי). עם הזמן תגיעו למסקנה שזה לא כל כך נורא, באמת. ושוב, לא שאנחנו היינו עושים את זה.
מבטים ושונות
חשוב, חשוב, חשוב. כפי שאתן הייתן רוצות שהוא יביט לכן בעיניים כשהוא מצהיר שהוא אוהב אתכן, כך גברים רוצים שתסתכלו להם בעיניים כשאתן יורדות להם. כמו שאתן רוצות להרגיש את כנות הכוונות שלו כשהוא אומר, אנחנו רוצים להרגיש את הכנות שלכן כשאתן עושות את זה. מעבר לכך 'טוב מראה עיניים'. אתן יכולות לראות מתי הפרצוף שלו מביע 'זה טוב', מתי הוא מביע 'זהירות' ומתי הוא מתפלל לאלוהים שזה ייגמר. בכל מהלך העניינים חשוב מאוד לתת לנו את התחושה שזה הדבר הכי כייפי שעשיתן מעולם, ושבעולם מושלם זה מה שהייתן רוצות לעשות כל היום. קולות הנאה, התנשפות קלה וחיוכים הן מרכיב חשוב לא פחות (גם לא יותר - מישהי שלא יודעת מה היא עושה יכולה לחייך עד מחר). מצד שני, לא להגזים עם זה, שלב המבטים והחיוכים שייך לחלק אחר לגמרי של הפגישה. תנו לנו תחושה שאתן משקיעות. ההשקעה משתלמת.
ולפני סיום, הערה
לא, לא שכחתי את האצבע בתחת. מה אני אגיד לכן, זה לא בדיוק הלהיט שאתן חושבות שזה. נקודת ג'י או לא, ואני קורא לכן לברר עם בן הזוג שלכן אם העניין מתאים לו ולא להתאכזב כשהוא אומר שלא. זה לא אותו דבר כמו מין אנאלי. שמעתי רבות שמדברות על הקטע הרוחני שבחדירה, תרשו לי באופן רוחני לספר לכן שיש לרובנו, איך לומר 'בעיה רוחנית' עם זה, ומי שאין לו, שיבלה בנעימים. אל תפתיעי אותו. זה בדיוק כמו שהוא ידחוף לך באמצע הסקס את כולו ובבת אחת לתחת ויצעק 'הפתעה!'. כל ההתעסקות עם התחת שלנו היא אינדיבידואלית, ודורשת אינטימיות מסויימת. בזהירות ובהצלחה.
|
תשובה |