צ'רלס פלומב היה טייס קרבי בצי האמריקני במלחמת וייטנאם.
לאחר 75 משימות, מטוסו רוסק ע'י טיל קרקע אוייר.
פלומב הפעיל את כיסא המפלט וצנח לתוך טריטוריה עויינת.
הוא נשבה ונכלא במחנה שבויים וייטנאמי - קומוניסטי במשך שש שנים.
הוא שרד ושוחרר, והיום הוא מרצה על הלקחים שהפיק מחוויותיו שם.
יום אחד, כאשר ישבו פלומב ורעייתו במסעדה, ניגש אליהם אדם משולחן אחר ואמר:
'אתה פלומב, נכון? במלחמת וייטנאם הטסת מטוסי קרב מנושאת המטוסים 'קיטי הוק'. יורטת' 
אלוקים אדירים, איך אתה יודע? שאל פלומב.
'אני הוא זה שקיפל וארז את המצנח שלך'
נשימת פלומב נעתקה, מרוב פליאה והכרת תודה.
האדם לחץ את ידו ואמר:
'זה כנראה הצליח!'.
פלומב אישר.
'ועוד איך! אילו נכשל המצנח, לא הייתי כאן היום'.
באותו לילה לא הצליח פלומב להירדם.
'כל הזמן הירהרתי באדם ההוא, תהיתי איך נראה אז במדי חיל הים:
כובע לבן, סינר אחורי ומכנסיים רחבות.
תהיתי בכמה הזדמנויות בטח ראיתי אותו ולא אמרתי אפילו 'בוקר טוב, מה שלומך'? או מילה כלשהי, שהרי אני הייתי טייס קרבי, והוא היה סתם מלח פשוט.'
פלומב חשב על השעות הרבות שבהן ישב המלח ליד שולחן עץ ארוך, במעמקי הספינה, משלב בקפידה את שכבות הבד ומארגן את הרצועות, מחזיק בידיו את גורלם של אנשים שאינו מכיר.
היום, פלומב שואל את הקהל:
'מי אורז את המצנח שלך?'
לכל אחד יש מישהו שמספק לו את מה שהוא צריך כדי להגיע לסוף היום בשלום.
פלומב מציין גם שהיה זקוק להרבה סוגי מצנחים כאשר מטוסו יורט: מצנח פיזי, מצנח קוגניטיבי, מצנח רגשי ומצנח רוחני.
את כל אלה ניצל פעמים רבות עד תום לפני שהגיע כעבור שנים, לחוף מבטחים.
לפעמים, שקועים באתגרים היומיומיים שהחיים מציבים לנו, אנו מפספסים את מה שחשוב באמת. אנו שוכחים להגיד: שלום, בבקשה, תודה.
מדלגים על הזדמנויות לברך במזל טוב אדם שקרה לו משהו נפלא, להחמיא או סתם להיטיב למישהו.
השבוע, החודש, השנה - נסו לזהות את אלו שאורזים לכם מצנחים.
אני שולח לך את הדוא'ל הזה כדרך להודות לך על חלקך באריזת מצנחי, וכולי תקווה שתשלח אותו הלאה, לאלה שעוזרים לארוז את שלך.

לפעמים אנו תוהים למה ידידים מתמידים לשלוח לנו בדוא'ל בדיחות שקיבלו בלי להוסיף מילה אישית.
הנה הסבר אפשרי.
כאשר אתה עסוק מאוד, אבל עדיין רוצה לשמור על קשר, מה אתה עושה?
אתה מעביר הלאה.
ואיך אתה יודע שעדיין זוכרים אותך, שאתה עדיין חשוב, עדיין אהוב? - אתה מקבל בדיחות מועברות.

אז ידידי, בפעם הבאה שתקבל בדיחה, אל תחשוב שאתה סתם פריט ברשימת הכתובות של מישהו.
הבן, שהיום מישהו חשב עליך, ושחבר מעבר לגלי האתר רצה לשלוח אליך חיוך, וכך  לשמור על קשר איתך ! !