|
|
|
|
|
סיפורי סקס ארוטיים - שם הסיפור : בליינד דייט |
|
הדבר האחרון שעניין אותה באותו יום היה בליינד דייט. היא שנאה בליינד דייטים. אבל בליינד דייט עם אדון אחרי כל כך הרבה זמן? ועוד כזה שרחל המליצה עליו? בשביל זה היא מוכנה לשבור שיגרה. הוא גם נשמע לא רע אתמול בטלפון. רחל נשמעה כל כך נלהבת שהיא לא חיכתה אפילו חמש דקות כדי להתקשר אליו. קול עמוק כזה, כמו שהיא אוהבת. מנומס, משעשע, חכם. אולי הפעם זה יהיה אחרת.
חזרה מהעבודה, נחלצת מתחפושת רכזת הגיוס המצליחנית שהיא כופה על עצמה מדי יום בשלוש השנים האחרונות ומתמכרת לזרם המים החמים במקלחת. זה הזמן בו היא מתרכזת, מעבירה בראשה את מחשבות היום, נזכרת בחיוך בזר הפרחים המדהים שקיבלה היום מרחל עם הפתק 'ברכות על הקידום! גם המנכ'ל שלך יודע איזה אוצר יש לו ביד! אני מבטיחה שאנחנו עוד נחגוג, אחותי' ורושמת לעצמה בראש להזמין כרטיסי ביקור עם התואר החדש: 'מנהלת משאבי אנוש'...
מגלגלת על לשונה את התואר החדש, מירי ינוב, מנהלת משאבי אנוש...., סכין הגילוח מועבר בעדינות על עורה, מכניע תחתיו שערה סוררת, הסבון הריחני מקציף את עורה.
היא התיישבה על קצה המיטה, נותנת למגבת הרטובה להרטיב את כל סביבותיה ומרחה באדיקות את כל גופה בקרם הגוף בעל הריח התפוזי, זה שהיא טורחת לשים רק בפגישות ראשונות. צלצול הטלפון הקפיץ אותה.
'מירי? זה אלדד. איכפת לך אם נעביר את הפגישה שלנו מהדיזל לווניל? הוא יותר שקט באמצע השבוע.'
מצא חן בעיניך שהוא מעדיף מקום פחות הומה. זה אומר שהוא רוצה לדבר ולשמוע, 'אין בעיה. בתשע בווניל?'
בעשרה לתשע היא כבר ליד הווניל, מקללת את הגנים הייקים שלה שגורמים לה להקדים. פנתה לרחוב אלישבע קפלן, המוסתר מן העין ודוממה את המנוע, מקווה שהוא לא בסביבה לראות אותה. חייגה בפלאפון לרחל שאיחלה לה 'בהצלחה' והתנצלה שהיא חייבת לנתק כי מכונת הכביסה בדיוק סיימה.
בדקה לתשע יצאה מהרכב. אם זה בליינד דייט רגיל היא מאחרת בחמש דקות. אבל בליינד דייט עם אדון? לפחות תתנהג הפעם כיאות.
השומר בכניסה פישפש בחפציה כשהיא הסתכלה סביב לראות האם יש שם אדם העונה לתיאור שנתן. באף מקום לא יושב גבר לבד ועל כן היא בחרה לעצמה מקום והתיישבה, פניה באלכסון אל הכניסה.
המלצרית מיד צצה עם תפריט והניחה אותו לפניה, מחייכת, 'היי, מירי, מה שלומך?' לכל הרוחות. אחת המזכירות שעזבה את משרתה לפני חצי שנה. הכריחה את עצמה לחייך חזרה.
'היי נעמי, בסדר תודה. אני אצטרך עוד תפריט,' היא ניסתה להשלים את שיחת הנימוסין מהר ככל האפשר, לא מאפשרת המשך.
'אה, את לא לבד?' רק היא שמעה את הארס? היא זכרה היטב את הרינונים בחברה על רווקותה בת שלושים וחמש השנים שבעקבותיהם היתה צריכה להמציא איזה חבר דמיוני.
'לא. היא לא לבד,' שמעה את הקול העמוק מאחוריה. תודה לאל. היא ממש הרגישה את עצמה נושמת לרווחה.
הוא החליק לכיסא שמולה, מחייך, 'נעים להכיר, מירי. עוד לא הגעתי וכבר אני מציל אותך, הא?'
לא יכלה להסתיר את החיוך, 'כן... ונעים גם לי להכיר,' הושיטה את ידה.
הוא לחץ אותה מהעבר השני של השולחן, 'יופי. עכשו כולם יודעים שאנחנו בבליינד דייט,' האם ראתה חוסר שביעות רצון בחיוך שלו?
הזמינו קפה ועוגה. קישקשו על העבודה שלו, שלה, צחקו על בליינד דייטים מוזרים מעברם, סיפר על ילדתו בת השש, על דירתו החדשה במוצקין הצעירה. הוא מצא חן בעיניה. כמעט שכחה שיש מדרג ביחסים בינהם עד שהושיט כפית מלאה עוגה לכיוון פיה.
היא נרתעה אינסנקטיבית אחורה, 'לא אוהבת עוגות גבינה.'
'את אלרגית לגבינה?' שאל, לא מסית את הכפית.
'לא,' הבינה באיחור שהוא בוחן אותה ופתחה את פיה.
'אז עצתי לך שבפעם הבאה תנהגי אחרת,' הוא הסית ממנה את הכפית והכניס אותה לפיו.
שתקה. 'אני מתנצלת,' אמרה לבסוף.
'מצטער. לא מספיק טוב,' אמר ביבושת, 'חשבתי שאת מבינה עניין. או לפחות ככה אמרו לי.'
'אני כן.. זאת אומרת... לא הבנתי...סליחה.'
'אני חושב שמגיע לי פיצוי,' עיני הקובלט שלו ננעצו בתוך עיניה, 'האם את רוצה לפצות אותי?'
'כן, בבקשה,' היא אהבה ששאל אותה. שלא קבע לה עובדה. שנתן לה מקום לסגת. זה בדיוק מה שתמיד גרם לה לרצות.
הוא סימן למלצרית להביא את החשבון, משך אותו אליו והטיל כמה שטרות ומטבעות על הדף, 'בואי.'
הם יצאו מבית הקפה והיא שמה לב שהוא פונה לאלישבע קפלן. הבינה מיד שהוא ראה אותה עוד קודם. הרגישה פתאום כל כך מגוחכת.
אלדד עצר ליד ריכבה והושיט אליה פתק ומפתח, 'אני אגיע הביתה תוך חצי שעה ואני חושב שאת יודעת למה אני מצפה, נכון?'
היא השפילה את ראשה, יודעת מה הוא מצפה לשמוע, 'כן, אדון.'
' אל תדאגי,' הרים את סנטרה באצבעו והתבונן בעיניה, 'יש לך מילת בטחון. בואי נלך על 'עוגת גבינה' זה נראה לי די סימבולי,' הוא חייך וסובב את גבו.
באורה של המכונית קראה את הפתק. למזלה היא ידעה איפה הבית ממוקם ובחריקת צמיגים החלה נוסעת בדרכי קיצור לביתו, מספיקה להתקשר לחבר טוב ולבקש ממנו להתקשר אליה עד אחת בלילה אם הוא לא שומע ממנה.
האורות בביתו היו עמומים. בפינת האוכל עוד ניצבו כמה קופסאות, עדות לכך שבעל הבית אכן עבר לכאן לא מזמן. היא התפשטה בזריזות, הדליקה את התנור שעמד בסלון, סידרה את בגדיה בפינת הספה בסלון והתכופפה על ארבעותיה, ישבנה מופנה אל הדלת, פעמוני אזהרה בראשה ותיקווה גדולה בליבה. ההתחלה היתה מבטיחה...
הדלת נפתחה. היא שמעה את צעדיו מתקרבים אליה ועוצרים לידה. חשה מגע יד חמים על צווארה, מלטף אותה ממנו ועד לישבנה, במתינות, בתנועות קצובות. הרגישה שהיא נרגעת.
'קומי,' אמר וניצב לפניה, 'אני מודה לך על הבעת האמון.'
חשבה שהוא צוחק עליה. אבל מבט בעיניו הבהיר לה שהוא היה רציני מאוד. זה נעם לה.
ידיו ליטפו את שיערה, נכרכות חזק יותר ויותר בתוך שיערותיה. ידיו השנייה מלטפת באצבעות ארוכות את שפתיה, תחילה במגע מרפרף ואז חודרות אל פיה, חולפות על חניכה, על שיניה, אוחזות בלשונה, 'את רוצה להיכנע לי, מירי?'
'כן אדון,' ליעלעה, הרגישה איך רק במילים האלו מיציה מתחילים להיקוות בתוכה.
הוא הוציא את אצבעותיו מתוך פיה, מעביר אותן רטובות במורד לחיה, דרך צווארה וכתפיה, מלטף את שדיה, 'את רוצה שאני אשפיל אותך? שאכאיב לך? שאשלוט בך?' עינו לא הרפו מעיניה.
היא הנהנה: 'כן אדון.'
'הראי לי עד כמה,' הוא פתח את כפתורי הג'ינס שלו, הפשיל את תחתוניו וכופף קלות את ראשה מטה.
היא ירדה על בירכיה, לקחה את איברו בפיה, שואבת אותו פנימה, מרטיבה אותו לחלוטין, מענגת. רצתה שירצה אותה כפי שהיא רוצה אותו.
הוא נסוג לאחור, מתכופף אליה, 'השאירי את פיך פתוח.'
היא המתינה כך דקה ארוכה כשהרגישה את רוקו נוזל אליה, הישר לתוך פיה. הרשתה לעצמה לשחק בו עם הלשון, לטעום אותו.
בפעם השנייה ירק עליה בחוזקה. רוקו ממלא את פניה רסיסים רסיסים. הוא התכופף בפתאומיות, מחדיר את ידו לתוך הכוס שלה. כמעט באלימות. היא לא זזה.
'רטובה הזונה,' הוא חייך.
היא לא הגיבה. מתמכרת לידו החופרת במעמיקה, בתחושת הרטיבות העוטפת את כולה. היא הרגישה אם הוא ממשיך היא לא תוכל לעצור בעצמה ולא רצתה לאכזב אותו.
'אדון...,' פתחה בלחש.
'כן, זה ברור,' אמר ומשך את ידו, 'את לא יכולה לחכות. על ארבע, אחרי,' הוא הלך לסלון, התיישב על הספה הכחולה וסימן לה להישאר למרגלותיו.
'פני בגבך אלי, שפחה,' הוא הורה לה והיא צייתה, מתכרבלת לכדור.
מאחור היא הרגישה את נעלו מונחת על ישבנה, מלטפת אותו 'הדום נחמד את,' צחק. ואז בעט. לא בעוצמה. כאילו רק כדי להבהיר, 'את רואה את השידה שעליה מונחת הטלוויזיה? תזחלי אליה ותביאי מהמגירה הראשונה את הפלוגר.'
היא זחלה על פני השטיח, שואלת את עצמה האם מה שתעשה עכשו ירצה אותו, מושכת בפיה את ידית המגירה, אחוזת את הפלוגר בין שיניה ומביאה אותו אליו, מניחה אותו בחיקו ומסתובבת.
'זה היה יפה,' שמעה את קולו המחוייך, 'אולי את בכל זאת מבינה משהו.'
הוא מתרומם, מעביר עליה את השוט ומתחיל להצליף, תחילה בעדינות, כשהוא מלטף את מקום הנחיתה ברכות, ואז בעוצמה ובתדירות הולכת וגוברת. היא נושכת את שפתיה, מרגישה שבעוד רגע היא פולטת את מילת הביטחון. ואז הוא עוצר, רוכן מאחוריה ודוחף את ידו לכיוון דגדגנה.
'נעים לך, שפחה?'
היא מהנהנת.
'להמשיך?'
הנהון נוסף.
הוא הודף אותה לחצי שכיבה. 'תמצצי,' הוא מעמיד את איברו מול פיה. בידו האחת הוא ממולל את דגדגנה, בשיניה הוא מחדיר אצבעה רטובה ממיציה אל חור ישבנה, מניע אותה הלוך ושוב בתוכה. היא מרגישה את האורגזמה צוברת תאוצה בתוכה, 'תגמרי ביחד איתי,' הוא אומר ובאותו רגע היא מרגישה את זרעו מוטח אל פיה והיא גומרת וגומרת וגומרת.
היא נשענה על הספה, מתבוננת בו ארוכות. כזה סשן טוב כבר מזמן לא היה לה. היא תהתה אם תראה אותו שוב.
קמה והתלבשה בלי מילה.
'אהמ.. מירי,' היא הביטה בו. הוא חייך, 'רחל ביקשה למסור לך בהצלחה בתפקיד החדש ושהיא מקווה שחגגת, כמו שהבטיחה לך.' |
|
|
ההזמנה באמצעות האינטרנט באתר זה הנה דיסקרטית,
כל ההזמנות נשלחות באריזה אטומה, בדואר רשום ללא ציון השם סקס סיטי.
מנגנון הקניה מאובטח ב - טכנולוגית SSL שהיא טכנולוגיה מהמתקדמות
והמקובלות לאבטחת מידע.
© הזכויות שמורות ל - סקס סיטי ארלוזורוב 1, רמת גן SexCity 03-6727274
חנות מין ברמת גן, חנות סקס במרכז, חנויות אביזרי מין בבאר שבע, חנות סקס בתל אביב, חנויות סקס בירושלים, חנות סקס ברמת גן, חנות מוצרי מין בהרצליה בחיפה
|
|